בדיקת זהותו של המוכר

לא חסרים מקרים בהם רוכשים תמימים נפלו קורבן למעשי תרמית מצד מוכרים המתחזים להיות בעלי הדירה הנמכרת. חשוב להדגיש שבדיקת זהותו של המוכר לא נועדה רק כדי להימנע מתרמית כזו או אחרת, אלא בהרבה מקרים מדובר במוכר תמים שהוא באמת בעל הדירה, אך מסיבות כאלה ואחרות אינו רשום באופן רשמי כבעל הדירה ולכן לא ניתן להשלים את העסקה. כך לדוגמה, במקרה אחד (המקרה הינו אמיתי וטופל ע"י משרד עורכי הדין שלום הורביץ המתמחה בנדל"ן ובייצוג רוכשים ומוכרים) א' אשר בבעלותו דירה יחידה ובה התגורר עם משפחתו, פרסם את דירתו למכירה (להלן: "הדירה הישנה") במטרה לרכוש דירה חדשה. יום אחד הגיע מתעניין אשר ביקש לרכוש את הדירה הישנה. אך לפני שא' התחייב במכירת דירתו הישנה, סיכם עם המתעניין, כי רק לאחר שימצא דירה חדשה יוכל להתחייב בפניו. כעבור שבועיים, מצא א' דירה חדשה, בתנאים שרצה וביקש להתקדם עם המוכר בעסקה. א' שלא ביצע בדיקת זהות של המוכר, מכר את דירתו הישנה למתעניין ובהסכם המכר שנחתם, התחייב א' לפנות את דירתו תוך חודשיים לכל המאוחר. בכדי לרכוש את דירתו החדשה, הגיע א' אל עורך הדין שלום הורביץ על מנת שייצגו ברכישת הדירה. עורך הדין ערך בדיקת זהות, פשוטה, של המוכר והתברר כי אומנם המוכר רכש את הדירה לפני עשר שנים ביושר ובצורה חוקית ובידיו חוזה רכישה, אך עורך דינו של המוכר, לא רשם את הדירה על שמו בטאבו ובעצם הדירה החדשה עדיין רשומה על שם הבעלים הקודמים שבינתיים נפטרו. אומנם בידי עורך דינו של המוכר יפויי כוח כדין, אך לשכת רישום המקרקעין דרשה את הסכמת היורשים לאור העובדה שהבעלים הרשומים נפטרו וכן אישורים נוספים אחרים שהיו חסרים. במקרה זה, לאור מורכבות העניין, היה ברור שתהליך הרכישה ייקח זמן ובינתיים א' התחייב לפנות את דירתו תוך חודשיים. לא' לא הייתה ברירה אלא לעבור עם משפחתו וילדיו לדירה שכורה על מנת לא להפר את חוזה המכירה. אומנם במקרה זה, לאור יעילות עורכי הדין של שני הצדדים, א' נכנס לדירתו החדשה לאחר 4 חודשים בלבד, אך במשך חודשיים נאלץ לעבור לדירה שכורה ולו ולבני משפחתו נגרם עוול לא קטן. במקרים אחרים, הסוף הוא לא כל כך טוב ועלולים להיגרם נזקים כספיים גבוהים ועוגמת נפש רבה, בטח ובטח כאשר מדובר במקרה של תרמית מכוונת. כך לדוגמה, פלוני התקשר דרך מודעה למוכר דירה. השניים קבעו להיפגש בדירה. המוכר הציג עצמו כבעל הדירה, ערך לפלוני סיור בדירה והשניים סיכמו את כל התנאים וביקשו להתקדם בעסקה. באותו מעמד ביקש המוכר מפלוני 100,000 ₪ דמי רצינות על מנת להתקדם. כעבור יומיים הביא פלוני למוכר את הסכום שדרש במזומן. השניים ערכו זכרון דברים והמוכר אישר את קבלת הכסף. פלוני, שלא ערך בדיקת זהות ואף לא ביקש תעודת זהות, החל לחשוד לאחר שהמוכר לא עונה לטלפונים וניגש לביתו של המוכר על מנת לברר את העניין. לתדהמתו אנשים אחרים גרים שם, בעל ואישה בני שמונים שאינם מכירים כלל את מי שהתחזה להיות בעל הדירה. לבסוף, לאחר שפנה לעורך דין וזה ערך בירור פשוט, גילה כי בעלי הדירה האמתיים הם בני הזוג המבוגר ומי שהציג עצמו כבעל הדירה הוא לא אחר מנוכל שמפרסם דירות של אחרים, פורץ לביתם בשעות שאינם נמצאים ומתחזה לבעל הדירה. לכן חשוב מאוד לבצע בדיקת זהות של המוכר בטרם נקיטת צעד כלשהו. הבדיקה עצמה פשוטה מאוד וכל אחד יכול לבצעה בקלות כל מה שצריך לעשות הוא להשוות בין פרטי תעודות הזהות של המוכר לבין הפרטים הרשומים בנסח הטאבו. ניתן להוציא דרך האינטרנט נסח טאבו מעודכן מלשכת רישום המקרקעין. ניתן לעשות זאת באמצעות האינטרנט באתר שירות התשלומים הממשלתי, אתר חברת הדואר וכן באתרים נוספים. במידה ומדובר בדירה או נכס שאינם רשומים בטאבו, כי אז יש לבקש מהמוכרים אישור זכויות ממנהל מקרקעי ישראל או מהחברה המשכנת. זו היא הבדיקה הראשונית, הבסיסית והפשוטה ביותר שעל כל רוכש לבצע בטרם הוא מתחייב בצורה כלשהי כלפי המוכר, אם זה באמצעות זכרון דברים ובטח אם זה בהעברת כספים על חשבון התמורה. אומנם את תעודת הזהות ניתן לזייף, וסביר להניח שהאדם הסביר, אינו יבדיל בין מקור לבין זיוף, לכן ניתן לבצע בדיקה נוספת ופשוט להעלות את שם בעל תעודת הזהות באינטרנט, בגוגל ובפייסבוק ולנסות לאמת את הפרטים. במידה ומתגלה בלבכם חשש, שמא המוכר איננו בעל הדירה האמיתי, תוכלו להנפיק איתור מען עפ"י ת.ז. באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין.